פסק-דין בתיק תע"א 11928-09

הרקע וההליך

1.         בפנינו תביעת התובעת מ- 10.12.09 לפיצויים שונים בגין פיטורים שלא כדין ואי הכרה בזכויותיה במהלך עבודתה, משפוטרה לאחר תקופת עבודה מ- 1.11.76 ועד 18.12.08 (32.33 שנה; "תקופת העבודה") וסה"כ 764,167 ש"ח, שכרה החודשי האחרון עמד על כ- 5,431 ש"ח.

עד 2003 לא היה לה הסכם עבודה והיא הועסקה עפ"י הסכם עבודה קיבוצי שהוחל על כלל עובדי המועצה להסדר ההימורים בספורט ("המועצה").

ב- 30.10.2003 הוחתמה על הסכם עבודה אישי ע"י הנתבע, שהתעלם מתקופת העבודה.

היקף משרתה השתנה מעת לעת ומ- 1993 נדרשה לעבוד חצי שעה יותר מדי יום ש"נתפרשו" ע"י מנהלה ("זינגר") כפעילות וולונטרית, עליה לא קיבלה תשלום.

זינגר הודיע לה ב- 18.12.08 על פיטוריה בהתנהגות בוטה וחסרת כבוד כלפיה, במיוחד כשסמוך לפיטוריה ביקש כי תעבוד שעה נוספת במען החדש של הנתבעת.

התובעת שהיתה מזכירת הנתבעת מהווסדה, ומ"מעצבות אופייה...חיה ונושמת את עבודתה... ברמ"ח אבריה, מתקשה להאמין לפיטוריה ולדרך חסרת תום הלב וחסרת ההתחשבות והרגישות" שגילה הנתבע באמצעות זינגר.

עתה, כשהיא בת 52, פגועה היא עד עמקי נשמתה מאופן סילוקה מהנתבע לאחר שעבדה במסירות ובנאמנות ללא גבולות והעניקה ממיטב שנותיה - גרם לה הנתבע עוגמת נפש רבה ונזקים נפשיים וכלכליים חמורים. 

כשבוע לאחר הודעת זינגר - הועבר מכתב הפטורין.

טופס 161 נשלח לה רק ב- 22.7.09 לאחר מספר מכתבי דרישה, ובלא ששולמו לה פ"פ.

משסרבה לחתום על העדר תביעות הודיע לה זינגר כי רכיבי אש"ל והחזקת הרכב לא יכללו בחישוב הפיצויים, על אף היותם קבועים ובלתי תלויים.

משלא נערך לה שימוע, ומשהנתבע נהג בה בחוסר תום לב ובחוסר הגינות וחוסר מידתיות - דין הפטורין להתבטל.

לאור "קיפוחה אפלייתה ושלילת זכויותיה עד כדי השפלה" פנתה ודרשה החזרתה לאלתר ו/או תשלום שכר עד פסיקת ביה"ד - אך לא נענתה.

התובעת עותרת לפ"פ (249,911 ש"ח = 7,730 ש"ח X 32.33); אי עריכת שימוע (247,360 ש"ח); שכר והפרשות עד הגשת התביעה (85,030 ש"ח); ש"נ (73,990 ש"ח); שכר שוטף בחסר (27,905 ש"ח); פדיון מחלה (79,971 ש"ח) ובתוספת פצויי הלנה, אי גילוי סיבת פטורין, פצוי בגין הפלייה בתעסוקה, פיצויים עונשיים, פיצויים בגין עוגמת נפש - כל אלה לשיקול ביה"ד.

לתביעה צורף תצהיר התובעת.

2.         בכתב הגנתו (10.1.10) הכחיש הנתבע הטענות בתביעה, שהינה מופרכת, מנופחת וחסרת תו"ל, ללא יסוד.

התובעת לא פוטרה במפתיע אלא מטעמים ענייניים עקב חוסר יכולתה למלא תפקידה "ולאחר שהתקיימו ההליכים המתאימים עפ"י הדין בענין שכזה".

התובעת החלה לעבוד בנתבע ב- 1976 כמזכירה, אך לא הראתה כל נכונות להתאים עצמה לצרכים המשתנים של הנתבע (שימוש במחשבים, שימוש באנגלית, הארכת שעות הפעילות). התובעת סרבה ליטול חלק במעבר הנתבע למתחם משרדים חדש ובפעילויות הנתבע.

התקיימו עמה מספר שיחות תוך שפורטו בפניה הפערים המקצועיים משמעותיים המאפיינים תפקודה וכי בהעדר שינוי תשקל הפסקת עבודתה. משלא חל שינוי בעמדתה ותפקודה ובהעדר רצון ונכונות לשיתוף פעולה מצדה נערך לה שימוע ולאחר שניתנה לה במהלכו הזדמנות נוספת - נמסר לה מכתב הפטורין.